ד”ר אלעד לאור – מהי הטעות בניסוי החיסון של אסטרה-זניקה?

לאחרונה נודע כי ישראל רכשה חיסונים ממספר חברות שונות על מנת להבטיח את חיסונם של תושבי ישראל נגד וירוס הקורונה. בין החברות שמהן ישראל רכשה את החיסון הייתה גם חברת התרופות הבריטית אסטרה-זניקה. לפי ההסכם, אסטרה-זניקה תספק לישראל כ-10 מיליון מנות חיסון נגד נגיף הקורונה, שמיועדות לכ-5 מיליון אזרחים. האספקה הראשונית צפויה להגיע לישראל במחצית הראשונה של 2021, בהתאם לאישורי רשויות רגולטוריות באירופה, ארה”ב וישראל.

ישראל רכשה את החיסון בהתאם לתוצאות הניסוי המתרחש כעת, כשתוצאותיו עדיין לא פורסמו. לאחרונה פרסמה החברה שהחיסון שפותח בשיתוף האוניברסיטה האנגלית אוקספורד יעיל ב90%. לאחר מספר ימים פרסמה החברה כי חלה טעות בניסוי.

מה קרה בניסוי?

אלעד לאור מסביר: “מסתבר שחלק מהנבדקים קיבלו חצי מנת חיסון במנה הראשונה של החיסון, ולאחר מכן הם קיבלו את המינון המלא במקום לקבל שתי מנות של מינון מלא. הבעיה היא שהתוצאות הפוכות ממה שהיינו מצפים. דווקא הנבדקים שקיבלו את המינון הנמוך הראו הגנה טובה יותר מפני הקורונה. באנשים שקיבלו את חצי המינון, היעילות של החיסון הייתה כ90%. לעומת זאת, כאשר ניתנו שתי מנות מלאות בהפרש של חודש לפחות, יעילות של החיסון עמדה על 62% בלבד, וממוצע של שני משטרי החיסונים הביא ליעילות של 70%. לא נצפו תופעות לוואי משמעותיות במתן החיסון”.

כיצד ניתן להסביר את התוצאה ההפוכה?

“ייתכן וזה קשור לעובדה שהאנשים שקיבלו את החיסון במינון הקטן היו נבדקים צעירים מגיל 55, וכפי שאנו מכירים מחיסונים אחרים יעילות החיסונים גבוהה יותר אצל צעירים”, עונה אלעד לאור. יש לציין כי שאר החיסונים – של מודרנה, פייזר וספוטניק 5 (החיסון הרוסי) הראו יעילות של 95% ויותר. התוצאות של הניסוי מעלות שאלות גדולות בנוגע לאמינותו. קיים סיכוי טוב שהחיסון אכן יעיל, אך עקב הטעות והצורך בעריכת חלק מהניסוי מחדש, רוב הסיכויים שאישור החיסון על ידי הרשויות יתעכב בצורה משמעותית”.

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים