בחודשים האחרונים מספר רב של חברות מפתחות חיסונים שונים לקורונה. לאחר שמתנדב מקבל את החיסון, החברות עוקבות אחריו במשך חודשים ואפילו שנים, כדי לגלות האם חלה בקורונה או לא. כך יודעות החברות האם החיסון יעיל. מתנדבים אחדים ידבקו, ואחרים לא ידבקו בנגיף.
מה חדש בעולם החיסונים נגד קורונה?
ד"ר אלעד לאור אומר כך: "עובדים עכשיו על ניסוי חדש, בתקווה לקצר את הזמן שבו מפתחים את החיסון. באופן עקרוני לא נהוג להדביק את המתנדבים במחלות. כעת ניסוי חדש בלונדון מנסה לקצר את זמן פיתוח החיסון על ידי הדבקה מכוונת של אנשים בקורונה. סוג כזה של ניסוי נחשב שנוי במחלוקת, אבל ידוע שבעבר היו ניסויים דומים למחלות שונות כמו מלריה, טיפוס או כולרה".
איך עובד הניסוי?
"בהתחלה יבקשו החוקרים לבדוק כיצד ההדבקה בנגיף משפיעה על הגוף", מסביר ד"ר אלעד לאור. "בתחילת השנה הקרובה, ידביקו מדענים 90 מתנדבים בריאים בקורונה, ללא חיסון. כך הם יגלו מה המינון המינימלי של הנגיף הנדרש להדבקה. בשלב הבא, יזריקו למתנדבים חיסון, ולאחר מכן ידביקו את המתנדבים בקורונה במכוון. כך המדענים יקצרו בצורה משמעותית את זמן המחקר".
מה הסיכון?
"הבעיה העיקרית, היא שלמרות שמדובר במתנדבים בגילאים 18-30, תמיד קיימת האפשרות של מחלה קשה או תמותה. בניגוד למחלות אחרות שנבדקו, למחלת הקורונה עדיין אין טיפול יעיל, ולכן הדבקה בקורונה היא מסוכנת. מה יקבלו המשתתפים בניסוי? הם יקבלו תשלום המקביל לשכר המינימום בבריטניה. החוקרים נמנעו להציע תמריצים נוספים שעלולים לפגוע בשיפוטם של המתנדבים. סוג כזה של ניסוי שנוי במחלוקת ומסוכן, אך הוא יכול לספק מידע משמעותי על הנגיף ועל חיסון אפשרי", חותם ד"ר אלעד לאור.