דוקטור אלעד לאור מסביר – האם אנחנו קרובים למצוא חיסון לקורונה?

מאז החלה מגפת הקורונה עובדים במרץ במרכזים שונים בעולם למצוא חיסון לוירוס הקורונה החדש –  SARS-CoV-2. הסינים פרסמו את הקוד הגנטי של הוירוס על מנת שחוקרים בכל העולם יוכלו לנסות למצוא תרופה או חיסון לוירוס. הרצף הגנטי פורסם במאגרי מידע פתוחים ברשת וכך אפשר לחברות מסחריות לנסות לפתח טיפולים וחיסונים נגד הנגיף בלי צורך לגדל אותו במעבדה או להשיג דגימות שלו.

דוקטור אלעד לאור מסביר, כי “בכל העולם מעבדות מחקר רבות עובדות במרץ על פיתוח חיסון שיוכל למנוע את הדבקתם של האזרחים. לצערנו הרב בד”כ פיתוח של חיסון חדש לוקח שנים רבות, אך באמצעות מאמץ קדחתני ייתכן ויהיה אפשר לקצר באופן משמעותי את הזמן שלוקח לפתח חיסון. חברת הביוטכנולוגיה מודרנה (MODERNA) הודיעה על השלמת פיתוחו של חיסון אפשרי ראשון נגד הנגיף. החיסון הזה שונה מאוד מהחיסונים הקיימים בשוק מכיוון שהוא מכיל מקטע גנטי קצר, שנקרא mRNA אשר יוצר במעבדה באופן מלאכותי”.  

בחיסונים הרגילים יש נגיף מומת, חלקי נגיף או נגיף מוחלש. הגוף מזהה את הרכיבים הזרים על פני הנגיף המומת או המוחלש, ואז מפתח תגובה חיסונית כנגד אותם וירוסים מוחלשים או מומתים. הגוף מייצר נגדו נוגדנים היכולים להילחם ביעילות נגד הוירוס. “כאשר הוירוס האמיתי מנסה לחדור לגוף לאחר קבלת החיסון, הגוף כבר מכיר אותו, ולכן התגובה החיסונית היא קצרה ויעילה ומשמידה את הנגיף לפני שהוא גורם למחלה. אחת הסכנות במתן חיסון של וירוס מוחלש היא – שבתיאוריה הוירוס יכול לחזור להיות אלים ולגרום למחלה בבני אדם. הסיבה שנותנים חיסונים המכילים וירוסים מוחלשים, היא שהם בד”כ יותר יעילים מחיסונים עם וירוסים מומתים”, טוען אלעד לאור. 

מהו החידוש במקרה של ה-COVID-19? 

החיסון החדש הוא שונה לגמרי. הוא אינו מכיל וירוס מוחלש או מומת. החיסון מכיל מקטע גנטי קצר שנקרא mRNA אשר יוצר במעבדה באופן מלאכותי. המקטע הגנטי הקצר בחיסון מעודד את התאים בגוף לייצר חלבונים שונים אשר נמצאים על פני הוירוס עצמו. כלומר, לאחר מתן החיסון הגוף שלנו מייצר חלבונים שונים הנמצאים על המעטפת של הוירוס. חלבונים אלה כמובן אינן אמורים להזיק לנו מכיוון שמדובר בחלקיקים קטנים של הוירוס ולא בוירוס השלם. 

“לאחר מכן הגוף מזהה את החלבונים האלה כחלבונים זרים, והוא מתחיל לייצר תגובה חיסונית כנגד חלבונים אלה ובעצם כנגד הוירוס. הגוף כבר מוכן מבחינה חיסונית עוד לפני שהוירוס האמיתי נכנס לגוף. כאשר הוירוס האמיתי יכנס לתוך הגוף, הגוף כבר מכיר את החלבונים שנמצאים על פניו, והוא ישמיד את הנגיף לפני שהוא יתרבה בגוף ויעשה נזק”, מוסיף לאור. 

ייצור חיסוני RNA מקצר מאוד את הזמן לפיתוח חיסונים, בין השאר משום שאינו מצריך גידול של הנגיף השלם בתרביות תאים. יש לציין כי עד היום אף חיסון כזה לא אושר לשימוש בבני אדם.

השבוע החל השלב הראשון במחקר על החיסון. 45 מתנדבים בריאים קיבלנו בסיאטל את החיסון. מטרתו של השלב הראשון הזה הוא לבדוק האם בכלל החיסון הוא בטוח לשימוש בבני אדם. הניסוי הנוכחי לא בודק עדיין האם החיסון הוא יעיל או לא, ומטרתו רק לראות האם החיסון בטוח. “המטרה היא לבדוק האם יש תופעות לוואי מסוכנות ובמידה ואין – יהיה ניתן לעבור לניסויים אשר יבדקו האם אכן החיסון מונע את המחלה. חשוב להבין שגם אם הניסוי הזה יצליח, יעברו חודשים רבים עד שיתחילו בניסויים נוספים. לאחר מכן יש לייצר את החיסון ולשווק אותו בצורה מסחרית. לכן במידה והכל ילך כשורה אנו מדברים על תקופה של שנה עד שנה וחצי עד שנוכל לראות חיסון”, מסכם דוקטור אלעד לאור. 

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים